גולדה מאבוביץ' (לימים מאירסון ומאיר) נולדה בי' באייר תרנ"ח (3 במאי 1898), בקייב, בירת אוקראינה. כשהייתה בת שמונה היגרה עם משפחתה לעיר מילווקי שבארצות הברית. בבית הספר היסודי הייתה תלמידה טובה, בלטה בכושר המנהיגות שלה, ואף ארגנה סיוע לתלמידות עניות כדי לרכוש להן ספרי לימוד. גולדה רצתה ללמוד בבית ספר תיכון על אף שהוריה חשבו שהיא יכולה להסתפק בחינוך יסודי. בתגובה לכך היא ברחה מביתה לבית אחותה הגדולה. בבית אחותה נחשפה לפעילות פוליטית ערה והצטרפה למפלגת "פועלי ציון", ששאפה להקים בארץ ישראל חברה שוויונית במנהיגות של פועלים. לאחר שחזרה לבית הוריה למדה בסמינר למורים.
א
בשנת 1921 עלתה לארץ ישראל והתגוררה תקופה קצרה בתל אביב, עד שהתקבלה לקבוצת מרחביה שבעמק יזרעאל. היא גרה שנתיים במרחביה, ועבדה בעבודות שונות וכן נבחרה לוועד הקיבוץ. לאחר שעזבה, התגוררה בתל אביב ואחר כך עברה לירושלים.
ב
בשנת 1927 נקראה מאיר לשמש בתפקיד מזכירת מועצת הפועלות, שדאגה לנשים העובדות בהסתדרות. באמצע שנות ה-30 מונתה לוועד הפועל, המוסד העליון והחשוב ביותר של הסתדרות העובדים בארץ ישראל. כעבור שנה נבחרה כחברה במזכירות הוועד הפועל.
ג
בשנים 1946 עד 1948 פעלה מאיר רבות במסגרת המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שהייתה אחראית ליחסי החוץ של התנועה הציונית. בין השאר נפגשה עם עבדאללה מלך ירדן. לפני קום המדינה ומיד לאחר הקמתה יצאה פעמיים בשליחות אל יהודי ארצות הברית כדי לגייס כספים למען מדינת ישראל הצעירה. בשתי הפעמים הצליחה בשליחותה מעל המצופה. כשחזרה משליחותה בארצות הברית, מונתה לצירה הראשונה של ישראל במוסקבה.
ד
היא נקראה לחזור ממוסקבה עם הקמת הממשלה הראשונה, בראשית 1949, ומונתה לשרת העבודה. בתפקיד זה כיהנה שבע שנים, ועיצבה של מדיניות התעסוקה במדינת ישראל. היו אלה שנים קשות שבהן הגיעו לארץ מאות אלפי עולים. מאיר ואנשי משרדה עשו כל מאמץ כדי לצמצם את האבטלה ולשלב עולים חדשים במקומות העבודה. במקביל הובילו אנשי משרד העבודה, בהנהגתה של מאיר, חקיקה של חוקי עבודה מהמתקדמים בעולם לאותה התקופה. חוקים חשובים במיוחד היו "חוק שעות עבודה ומנוחה", הקובע שיום עבודה מונה שמונה שעות בלבד, ולכל אדם מגיע יום חופשה בשבוע, ו"חוק חופשה שנתית" הקובע כי לכל העובדים מגיעים ימי חופשה שנתיים. כמו כן קבעה מאיר חופשת לידה ומענק לידה. מפעל חשוב נוסף שמאיר הובילה את הקמתו הוא הביטוח הלאומי. מוסד זה מבטיח לתושבי ישראל תשלום בתקופה של אבטלה, לעת זקנה, בעת חופשת לידה, וגם אם נפצעו או חלו ואינם יכולים לעבוד.
ה
בשנת 1956 מונתה מאיר לשרת החוץ, בעקבות התפטרותו של משה שרת. בעשר שנות כהונתה במשרה זו התרחבו מאוד קשרי החוץ של ישראל. משרד החוץ בהנהגתה של מאיר פיתח קשרים עם מדינות באסיה ובאפריקה, שזה עתה קיבלו את עצמאותן. מדינת ישראל סייעה למדינות אלה ביצירת תשתיות של מים ותחבורה וכן בפיתוח החקלאות. לצורך כך רתמה מאיר את המחקר הישראלי בתחום החקלאות באזורים מדבריים.
ו
בשנת 1966 פרשה מתפקידה כשרת חוץ ומפעילות פוליטית, אך בתוך זמן קצר חזרה לכהן בתפקידים מרכזיים במפלגתה, מפא"י.
בפברואר 1969 נבחרה גולדה מאיר לראשת ממשלת ישראל, לאחר פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול, בעת שכיהן בתפקיד. השנים הראשונות של כהונתה היו תקופה של פריחה כלכלית וחברתית לאחר התרחבות ישראל במלחמת ששת הימים, אך גם תקופה קשה מבחינה ביטחונית. מצרים פתחה במלחמת התשה קשה בגבולה הדרומי של מדינת ישראל, שבה נהרגו חיילים רבים מדי שבוע בשבוע.
ז
בשנת 1973, בכהונתה כראשת ממשלה, פרצה מלחמת יום כיפור, שהפתיעה את צה"ל ואת הנהגת המדינה. למרות סימני האזהרה, הפתיעה ההתקפה המתואמת של מצרים וסוריה את הכוחות הלוחמים, את הפיקוד ואת הממשלה. בימי הלחימה הראשונים ספגה ישראל מכות קשות, ואף שבסופו של דבר התגבר צה"ל וזכה להישגים ניכרים, הוא סבל אבדות רבות.
מאיר הושפעה קשות מתוצאות המלחמה ומההפתעה שספגה מדינת ישראל. כראשת ממשלה חשה אחריות. אמנם ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי המלחמה לא הטילה אחריות על הדרג המדיני, ובכלל זה על מאיר, אבל היא כראשת ממשלה חשה עצמה אחראית למה שקרה. חצי שנה לאחר המלחמה ובניגוד לדעת חבריה בהנהגה, התפטרה מראשות הממשלה.
ח
גולדה מאיר נפטרה בח' בכסלו תשל"ט (8 בדצמבר 1978), ונקברה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, ירושלים.
ט
הידעת?
ויליאם גיבסון, מחזאי אמריקאי, כתב מחזה על אודות גולדה מאיר בשם "המרפסת של גולדה".
המחזה, בכיכובה של אן בנקרופט, הוצג כמה עשרות פעמים בניו יורק בשנת 1977. מאיר עצמה נכחה בהצגות הראשונות.
בשנת 1993 הפך המחזה להצגת יחיד, זכה להצלחה גדולה, והוא מוצג על הבמות גם כיום בגילומה של השחקנית היהודייה האמריקנית טובה פלדשו.